This site uses cookies.
Some of these cookies are essential to the operation of the site,
while others help to improve your experience by providing insights into how the site is being used.
For more information, please see the ProZ.com privacy policy.
Freelance translator and/or interpreter, Verified site user
Data security
This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.
Affiliations
This person is not affiliated with any business or Blue Board record at ProZ.com.
English to Hebrew: From a Marketing Brochure General field: Marketing Detailed field: IT (Information Technology)
Source text - English Finding an edge for your business is far from easy. Progress is often of the one-small-step variety, rather than the giant leap that companies need to put some distance between themselves and the competition. It’s enough to make you wonder–is settling for less becoming the new normal?
Most companies have extraordinarily complex technology landscapes. Built over time to accommodate a wide range of needs (many of which have changed), organizational systems too often sit in silos, unable to talk to each other. The result is pockets of information, unnecessary rework, preventable errors, and, ultimately, severe limitations on the value delivered from your technology investments.
***
We have come to take for granted the technology in our personal lives. It’s fun to use, intuitive, even life-changing. Why can’t these same principles apply to business software? At XXX, we believe they can and should.
With XXX, you get business software that is beautiful, familiar, easy to use, and in line with employee expectations—an increasingly important component for attracting and retaining talent. Designed by top designers, our consumer- driven user interface gives you a seamless experience across all of your systems. You’ll reduce training time, increase productivity, and have employees who log in and say: “At last.”
Translation - Hebrew לא קל להשיג יתרון לעסק שלך. לעתים קרובות קדמה מושגת בצעדים קטנים, ולא בזינוקים הגדולים להם זקוקות חברות כדי להותיר את המתחרים שלהן הרחק מאחור. אפשר לתהות – האם הסתפקות במועט הפכה לנורמה החדשה?
למרבית החברות רקעים טכנולוגיים מורכבים ויוצאי דופן. מערכות ארגוניות שפותחו לאורך זמן במטרה לענות על טווח רחב של צרכים (שמרביתם כבר השתנו) נוטות לעתים קרובות מדי לפעול בבידוד, ללא היכולת לתקשר זו עם זו. התוצאות הן כיסי מידע, עבודה חוזרת מיותרת, טעויות שניתן היה למנוע, ובסופו של דבר הגבלות חמורות על הערך המופק מההשקעות בטכנולוגיה.
***
התרגלנו לקבל כמובנת מאליה את הטכנולוגיה בחיינו האישיים. היא מהנה, אינטואיטיבית וביכולתה לשנות את חיינו. מדוע לא ניתן ליישם עקרונות מעין אלו גם בתוכנה עסקית? ב-XXX אנו מאמינים שניתן וצריך לעשות כן.
עם XXX תזכה בתוכנה עסקית יפה, מוכרת, קלה לשימוש ושעולה על ציפיות העובדים – מרכיב בעל חשיבות הולכת וגוברת למשיכת ושימור כישרונות. ממשק המשתמש שלנו, שפותח בהשראת צרכנים ועוצב בידי מעצבי צמרת, יעניק לך חוויה אחידה על פני כל המערכות שלך. כך תפחית את זמן ההכשרה, תגביר פרודוקטיביות, ועובדיך יתחברו למערכת ויאמרו: "סוף סוף".
English to Hebrew: Logistic Software General field: Tech/Engineering Detailed field: Computers: Software
Source text - English he:
'':
reject_path_or_user_not_found_po:
Confirmation_email_resent: Confirmation email resent
accept: Accept
account_locked: Company has been locked
account_out_of_order: Billing details are out of date. Please %{link} to update them.
account_unlocked: Company has been unlocked
activerecord:
attributes:
department:
name: Name
purchase_order_item:
budget: Budget
description: Description
quantity: Qty
total: Total
unit_price: Unit Price
add_another: Add another?
add_some_emails: Please add some some emails
add_suppliers: " Add Supplier"
additionally_they_cannot: Additionally they cannot
address: Address
af: Afrikaans
annual: Annual
approval_amount_acceeded: the approval amount acceed your approval limit
approval_limit: Approval limit
approved: Approved
approver: Approver
archive: Purchase order archived.
archive_department: Archive Department
archive_supplier: Archive supplier
archived: Archived
archived_budget_help: Archived Budget Help
attachment_deleted: Attachment deleted
b_import_guide: "Only Excel (Xls) and Comma Separated Variable (CSV) file types can be imported. \n\nColumns with the following expected headings will be uploaded:\n\nname, cost_code, cost_type and amount (An Approver column can be added if required.)\n\nTo assist, a ready made template will be downloaded on you device when you click on the Sample Import Template link.\n\nTo upload the file, click the “Choose File” button and select the file that you prepared. Follow this by clicking on the “Upload” button.\n"
billing: Billing
budget: Budget
budget_archived: Budget Archived
budget_created: Budget Created
budget_de_archived: Budget De-Archived
budget_deleted: Budget deleted
Translation - Hebrew he:
'':
reject_path_or_user_not_found_po:
Confirmation_email_resent: מייל האישור נשלח מחדש
accept: אשר
account_locked: החברה ננעלה
פרטי החיוב אינם עדכניים. אנא %{link} לעדכון. account_out_of_order:
account_unlocked: בוטלה נעילת החברה
activerecord:
attributes:
department:
name: שם
purchase_order_item:
budget: תקציב
description: תיאור
quantity: כמות
total: סה"כ
unit_price: מחיר יחידה
add_another: הוסף עוד אחד?
add_some_emails: אנא הזן כתובות דוא"ל
add_suppliers: "הוסף ספק"
additionally_they_cannot: בנוסף הם לא יוכלו
address: כתובת
af: אפריקאנס
annual: שנתי
approval_amount_acceeded: הסכום הנוכחי חורג ממגבלת האישור שלך
approval_limit: מגבלת האישור
approved: אושר
approver: המאשר
archive: הזמנת הרכש הועברה לארכיון.
archive_department: העבר מחלקה לארכיון
archive_supplier: העבר ספק לארכיון
archived: הועבר לארכיון
archived_budget_help: עזרה בנוגע לתקציבים שבארכיון
attachment_deleted: הקובץ המצורף נמחק
"ניתן לייבא רק קובצי אקסל (Xls)וקובצי CSV (Comma Separated Variable). b_import_guide: \n\העמודות עם הכותרות להלן יטענו לאפליקציה:\n\nשם, קוד עלות, סוג עלות וסכום (במידת הצורך ניתן להוסיף עמודה עם הכותרת 'מאשר'.)\n\nלנוחיותכם, ניתן להוריד למכשירכם תבנית ייבוא מוכנה ע"י לחיצה על הקישור 'דוגמא של תבנית ייבוא'.\n\nכדי להעלות קובץ, יש ללחוץ על לחצן 'בחירת קובץ' ולבחור את הקובץ שהכנתם. לאחר מכן יש ללחוץ על לחצן 'העלאה'.\n"
billing: חיוב
budget: תקציב
budget_archived: התקציב הועבר לארכיון
budget_created: התקציב נוצר בהצלחה
budget_de_archived: התקציב הוצא מהארכיון
budget_deleted: התקציב נמחק
English to Hebrew: Product Description General field: Marketing Detailed field: Electronics / Elect Eng
Source text - English 5.1
The XXX product is a smart socket /switch that enables savings of 5-25% of home and commercial electrical energy, along with many other important functional and innovative Smart Home/Business features.
The XXX product is a microprocessor controlled electrical wall switch and socket. The product enables the auto-commissioning and auto-detection of devices connected to it with no user setup via unique YYY technology in development by XXX. For the first time ever, electrical devices (Home video/audio, appliances, bulbs and LED’s, etc) can be identified by down to the make and model number simply by plugging them in to an XXX electrical socket. This enables smart power-down of all devices, including vampire, standby and always-on devices when the home is unoccupied. XXX has invented innovative algorithms for occupancy detection based on A/C power usage, automatic device identification based on A/C power usage, and automatic vampire-mode detection for a device. XXX will simultaneously enable full IoT control over any switch or socket installed, with a feature and analytical suite applicable to both home and business customers. Features such as frequency detection, and other commodity sensors (temperature, etc) enable wide applicability to a number of markets in addition to green energy, including utilities and insurance companies. In addition to the patentable IP in development, a database of electrical devices identified by their YYY profile will be generated by customer use over time, which would be quite valuable to utilities, regulators and other companies involved in the energy market. The incubation period will be used primarily for product development and additional research, filing of provisional patents, and the first two in-home trials of XXX socket and switch. In addition, the second year will provide for the commercial and marketing launch of the product.
Translation - Hebrew 5.1
המוצר של חברת XXX הוא שקע/מתג חכם המאפשר חיסכון של 5 עד 25 אחוזים בצריכת החשמל הביתית והמסחרית, בשילוב עם מגוון רב של תכונות שימושיות וחדשניות חשובות לבתים/עסקים חכמים.
המוצר של XXX הוא מתג קיר או שקע הנשלט בידי מעבד זעיר. המוצר מאפשר הקצאת תפקידים אוטומטית ואיתור אוטומטי של המכשירים המחוברים אליו, ללא צורך בהגדרה ידנית, באמצעות טכנולוגית ה-YYY הייחודית המפותחת על ידי XXX. לראשונה בהיסטוריה ניתן לזהות את היצרן ומספר הדגם של מכשירים חשמליים (מערכות וידאו/שמע ביתיות, מכשירי חשמל ביתיים, נורות רגילות ונורות LED, וכו') פשוט על ידי חיבורם לשקע החשמלי של XXX. המוצר מאפשר כיבוי חכם של כל המכשירים – לרבות מכשירים זוללי חשמל, מכשירי חשמל במצב המתנה ומכשירים שתמיד פועלים – כאשר אין אף אחד בבית. חברת XXX המציאה אלגוריתמים חדשניים המשמשים לאיתור נוכחות אנשים בבית על סמך צריכת החשמל (AC), לזיהוי אוטומטי של מכשירים על סמך צריכת החשמל (AC), ולאיתור אוטומטי של מכשירים זוללי חשמל. חברת XXX תאפשר בו-זמנית בקרת IoT מלאה על כל המתגים או השקעים המותקנים, יחד עם תכונה וחבילת כלי ניתוח המתאימים ללקוחות פרטיים ועסקיים. תכונות כמו איתור תדירות וחיישנים שימושיים אחרים (לטמפרטורה וכו') מאפשרים יישום רחב של המוצר במספר שווקים שאינם שוק האנרגיה הירוקה, למשל, ענף השירותים וחברות הביטוח. בנוסף לפרוטוקול האינטרנט שנמצא עתה בפיתוח ושניתן לרשום עליו פטנט, יוקם עם הזמן ובהסתמך על ניסיון הלקוחות מאגר מידע למכשירי חשמל שיסווגו לפי פרופיל ה-YYY שלהם, דבר שיהיה בעל ערך לענף השירותים, רגולטורים וחברות אחרות המעורבות בשוק האנרגיה. תקופת הדגירה תשמש בעיקר לפיתוח המוצר ומחקר נוסף, כמו כן להגשת הפטנטים הזמניים וביצוע שני הניסיונות הראשונים של שימוש ביתי בשקעים ומתגים של XXX. נוסף על כך, השנה השנייה תוקדש להשקה המסחרית והשיווקית של המוצר.
English to Hebrew: From an Art Exhibition's Catalogue General field: Art/Literary Detailed field: Art, Arts & Crafts, Painting
Source text - English The collection of Jewish-themed decorative glassware, intended for use in synagogues and at home, that is presented in this album, is an important and interesting part of the legacy of decorative art, one which highlights the diversity and originality of Jewish culture. Formed over a long period, this collection is unique because all the items featured here are made of glass – a material which, unlike metal (copper, brass, bronze, and silver), was not very popular among Jewish artisans. These items were produced at the turn of the 20th century by glassmakers from the island of Murano, and the history of their creation was undoubtedly related to the distinctive features involved in their commission.
Traditionally clients for such commissions preferred Jewish artisans, who were more knowledgeable about the specifics of Jewish culture and able to expertly apply a relevant inscription in Hebrew to the item. However, in the countries of Europe, especially in major cities, where Jews, on account of their position in society, were barred from joining craftsmen’s guilds, clients often placed their commissions with highly qualified non-Jewish local artisans: thus, the household objects were produced by Gentile craftsmen. As a result, an interesting pattern emerged, one typical for Jewish culture as a whole. When an object, produced strictly to the client’s specifications and initially destined as a plate or a decorative object for non-religious use, had an inscription in Hebrew or a religious symbol or image applied to it, it became a “cultic” object, a characteristic item of Judaica. This interaction between two such “components” – the Jewish and the non-Jewish – in art is a salient feature of every item featured here.
The collection presented in this publication comprises about 300 items, including traditional Jewish cultic objects of diverse forms, colours and ornamental patterns – twin Sabbath candle holders and glasses, Kiddush cups, Passover plates, and the like – as well as ordinary household objects, such as paperweights, whose forms and ornamentation have distinctly Jewish features. Items of great artistic value, they were made of transparent stained glass and richly decorated with enamel, gold and platinum painting, and are modelled after Venetian glassware of the 15th-16th centuries: they are marked by their diversity of forms, colour and decorative techniques, which is typical for the historicist style of that period. But the character and symbolism of ornamentation attests to the fact that these objects are part of Jewish cultural heritage: produced to the customers’ specifications, they carry an imprint of Jewish tradition and, therefore, cannot be used in a different environment.
All this makes this collection of Jewish cultic glassware, created in the late 19th-early 20th centuries by the Venetian glassmakers whose artwork has been historically regarded as a single artistic endeavour, highly significant and effectively unique.
Translation - Hebrew באלבום זה מוצג אוסף של כלי זכוכית דקורטיביים עם מוטיב יהודי המיועדים לשימוש בבתי כנסת ובבית. אוסף זה מהווה חלק חשוב ומעניין במורשת האמנות הדקורטיבית, ומדגיש את הרבגוניות והייחודיות של התרבות האומנותית היהודית. האוסף התגבש במשך תקופה ארוכה וייחודיותו נובעת מהעובדה שכל הפריטים הכלולים בו הם מזכוכית – חומר, שבניגוד למתכות (נחושת, פליז, ארד וכסף), לא היה מאוד נפוץ בקרב אומנים יהודים. תשמישים אלה יוצרו במפנה המאה ה-20 על ידי יצרני זכוכית מהאי מוראנו, וההיסטוריה שלהם ללא ספק קשורה במאפיינים הייחודיים הכרוכים ביצירתם.
כדרך המסורת, הלקוחות שרכשו יצירות כאלה העדיפו אומנים יהודים שהיו בקיאים יותר בתרבות היהודית ושהיו מסוגלים להוסיף במומחיות כיתוב ענייני בעברית על החפץ. אולם בארצות אירופה, ובעיקר בערים הגדולות שבהן נאסר על יהודים להצטרף לגילדות של בעלי המלאכה בשל מעמדם בחברה, לעתים קרובות פנו הלקוחות לאומנים מוכשרים מקומיים שלא היו יהודים, וכך קרה שחפצי הבית יוצרו על ידי בעלי מלאכה נוכריים. כתוצאה מכך, דפוס חדש נוצר, דפוס שאופייני לתרבות היהודית כולה. לאחר שהוסף כיתוב בעברית או סמל ותמונה בעלי אופי דתי לחפץ מסוים, שיוצר בדיוק לפי דרישות הלקוח ושמלכתחילה יועד לשימוש חילוני בתור צלחת או אובייקט דקורטיבי, הוא הפך לתשמיש קדושה, פריט אופייני ליודאיקה. אינטראקציה זאת בין שני "המרכיבים" – היהודי והלא-יהודי – באמנות, ניכרת בכל פריט באוסף הזה.
האוסף המוצג בקטלוג זה כולל כ-300 פריטים בעלי צורות ועיטוריים עם מאפיינים יהודיים ברורים, לרבות תשמישי קדושה יהודיים מסורתיים בעלי מגוון צורות, צבעים ועיטורים – פמוטי שבת זוגיים, כוסות, גביעי קידוש, צלחות פסח וכדומה – וחפצי בית לשימוש יומיומי, כמו משקולת נייר. פריטים בעלי ערך אמנותית גבוה יוצרו מזכוכית צבעונית שקופה, עוטרו בציורי אמייל, זהב ופלטינה, ועוצבו בהשראת כלי זכוכית ונציאנים מהמאות ה-15 וה-16 שייחודם מתבטא במגוון צורות, צבעים ושיטות דקורטיביות, מה שהיה אופייני לסגנון ההיסטוריציסטי של אותה תקופה. עם זאת, אופי העיטור וסמליות העיטור מעידים על כך שחפצים אלה שייכים למורשת התרבותית היהודית: משום נוצרו לפי דרישותיהם המפורטות של הלקוחות, הם נושאים את חותמה של המסורת היהודית, ולכן לא ניתן להשתמש בהם בסביבה אחרת.
בזכות הנ"ל, לאוסף זה של תשמישי קדושה מזכוכית, שנוצר במפנה המאה ה-20 על ידי יצרני זכוכית ונציאנים שעבודתם נחשבה מבחינה היסטורית לתופעה אמנותית בודדת, יש חשיבות רבה וייחודיות מרשימה.
English to Hebrew: Software Descriptions General field: Tech/Engineering Detailed field: Computers: Software
Source text - English New easy-to-use AV entertainment features
VAIO B55G offers various AV entertainment choices. Simply launch VAIO Zone for convenient enjoyment of AV content. Simple operation of the arrow keys within one interface accesses various media including music, photos, videos, CDs and DVDs. Or, if your VAIO B55G is on your home network, you will have a broader range of AV entertainment to choose from. With VAIO Media, the music, photo, and video files stored on your VAIO B55G can be played from other VAIO models* or PCs*. Select your choice of media and places to satisfy your AV entertainment urges.
* The VAIO models or PCs must be installed with VAIO Media installer to work as AV content recipients.
Dolby virtual surround technology and Dolby Pro Logic II
For your mobile DVD entertainment, VAIO B55G features Dolby Virtual Speaker* and Dolby Headphone* technology that virtually reproduce 5.1 surround sound through the built-in speakers, other connected stereo speakers, or headphones of your choice. Dolby Pro logic II transforms audio from stereo to 5.1 surround sound. Combined with Bass Boost (Mega Bass), a technology that enhances music through impressive reproduction of low frequencies, and SonicStage Mastering Studio Audio Filter, which offers sound effector modules, manual settings, and easy-to-use presets like "cinema", can offer theatre-like DVD movie entertainment anytime, anywhere.
* Dolby Virtual Speaker and Dolby Headphone functions are only available when WinDVD 5 for VAIO or VAIO Zone is used.
Translation - Hebrew תכונות בידור אודיו-וידאו חדשות וקלות לשימוש
VAIO B55G מציע מגוון אפשרויות בידור אודיו-וידאו. פשוט הפעילו את VAIO Zone ותיהנו בנוחות מתכני אודיו-וידאו. הפעלה פשוטה של מקשי החצים בממשק אחד מאפשרת גישה לכלי מדיה שונים, כגון: מוסיקה, תמונות, וידאו, תקליטורי שמע ו-DVD. במידה ומכשיר ה-VAIO B55G שלכם יחובר לרשת ביתית, אתם תוכלו לבחור מתוך מבחר רחב יותר של תכני בידור אודיו-וידאו. מדיית VAIO מאפשרת הפעלה של קבצי המוסיקה, התמונות והוידאו שמאוחסנים במכשיר ה-VAIO B55G שלכם מתוך מחשבים נייחים ודגמים אחרים של *VAIO. בחרו כרצונכם את המדיה והמקום וספקו את הדחף שלכם לבידור אודיו-וידאו.
* יש להתקין את המחשבים הנייחים ודגמי ה-VAIO האחרים באמצעות אשף ההתקנה VAIO Media כדי שהם יעבדו בתור קולטי תכני אודיו-וידאו.
טכנולוגיית סראונד וירטואלית של Dolby ומפענח השמע Dolby Pro Logic II
למען בידור ה-DVD הנייד שלכם, VAIO B55G כולל טכנולוגיית רמקולים וירטואליים ואוזניות של Dolby* שלמעשה יוצרים מחדש צליל סראונד 5.1 דרך הרמקולים המובנים, רמקולי סטריאו אחרים או אוזניות למיניהן. מפענח השמע Dolby Pro Logic II הופך סאונד מסטריאו לסראונד 5.1. משולב עם הגברת באס (Mega Bass), טכנולוגיה שמגבירה את המוסיקה על ידי שכפול מרשים של תדרים נמוכים, ופילטר שמע SonicStage Mastering Studio, שמציע רכיבים להפעלת סאונד, הגדרות ידניות והתקנים דמויי "קולנוע" קלים לשימוש, VAIO B55G מציע בכל זמן ובכל מקום חווית בידור DVD כמו באולם קולנוע.
* אפשרויות הרמקולים הווירטואליים והאוזניות של Dolby זמינות רק כאשר משתמשים בתוכנת WinDVD 5 עבור VAIO או ב-VAIO Zone.
English to Hebrew: Academic Text General field: Social Sciences Detailed field: Psychology
Source text - English Review of Charismatic and Transformational leadership Research
Charismatic Leadership
The first scholar to discuss charismatic leadership was Max Weber. In particular, he discussed three types of authority as forms of control that people will accept: traditional, legal/rational, and charismatic. Weber (1947, pp.358-359) defined charisma as being "set apart from ordinary people and treated as endowed with supernatural, superhuman, or at least specifically exceptional powers or qualities... regarded as of divine origin or as exemplary, and on the basis of them the individual concerned is treated as a leader." Despite the important influence of Weber's work on researchers' thinking about organizations, his work on charisma lay dormant until the mid 1970's.
Robert House (1977) further developed Weber's concept in articulating a theory of charismatic leadership that, at its core, argued that followers use an attributional process regarding their leaders. Based on certain behaviors displayed by leaders, followers attribute extraordinary or heroic leadership abilities to those leaders. Based on House's theory, researchers then began to uncover and identify key characteristics of charismatic leadership. A widely accepted framework is that of Conger and Kanungo (1998), who explain that charismatic leadership is typified by four key characteristics: possessing and articulating a vision, willing to take risks to achieve the vision, exhibiting sensitivity to follower needs, and demonstrating novel behavior.
Three interesting conceptual issues are worthy of discussion here. First, much of the work on charismatic leadership has eschewed the Weberian perspective that charismatic leaders are rare or extraordinary.
Translation - Hebrew סקירת מחקרים על מנהיגות כריזמטית ומנהיגות מעצבת
מנהיגות כריזמטית
החוקר הראשון שעסק במנהיגות כריזמטית היה מקס ובר [Max Weber]. בפרט, הוא דן בשלושה סוגים של סמכות כצורות שליטה שאנשים יהיו נכונים לקבל על עצמם: מסורתית, משפטית/רציונאלית וכריזמטית. ובר (1947, עמ' 358-359) הגדיר כריזמה בתור "דבר הנבדל מאנשים רגילים ושמייחסים לו כוחות או איכויות על-טבעיים, על-אנושיים, או לפחות דבר יוצא-דופן באופן ספציפי... שמקורו נחשב לאלוהי או מופתי, ובהסתמך על הללו מתייחסים לפרט הרלוונטי כמנהיג". חרף ההשפעה החשובה של עבודתו של ובר על החשיבה של חוקרים בנוגע לארגונים, עבודתו על כריזמה נותרה רדומה עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20.
רוברט האוס [Robert House] (1977) המשיך ופיתח את המושג של ובר על-ידי ניסוח תיאוריה על מנהיגות כריזמטית, שבמרכזה נטען שחסידים משתמשים בתהליך של ייחוס ביחס למנהיגים שלהם. בהתבסס על התנהגויות מסוימות שמציגים מנהיגים, החסידים מייחסים להם כושר מנהיגות יוצא-מן-הכלל או הרואי. בהתבסס על התיאוריה של האוס, החלו חוקרים לחשוף ולזהות מאפיינים מרכזיים של מנהיגות כריזמטית. מסגרת מקובלת אחת היא של קונגר וקאנונגו [Conger and Kanungo] (1998), אשר מסבירה שמנהיגות כריזמטית מתאפיינת בארבעה מאפיינים מרכזיים: החזקה וביטוי של חזון, מוכנות לקחת סיכונים במטרה להשיג את החזון, הפגנת רגישות לצרכי החסיד, והפגנת התנהגות סיפורית.
ישנן שלוש סוגיות תפיסתיות מעניינות הראויות לדיון כאן. ראשית, רוב המחקר על מנהיגות כריזמטית נמנע מנקודת המבט הובריאנית הגורסת שמנהיגים כריזמטיים הם נדירים או יוצאי דופן.
English to Hebrew: Fiction Sample General field: Art/Literary Detailed field: Poetry & Literature
Source text - English "The boy, Thorgrin of the Western Kingdom of the Southern Province of the clan McLeod—known to all he liked simply as Thor—the youngest of four boys, the least favorite of his father, had stayed awake all night in anticipation of this day. He had tossed and turned, bleary-eyed, waiting, willing the first sun to rise. For a day like this arrived only once every several years, and if he missed it, he would be stuck in this village, doomed to tend his father’s flock the rest of his days. That was a thought he could not bear.
Conscription Day. It was the one day the King’s Army canvassed the provinces and hand-picked volunteers for the King’s Legion. As long as he had lived, Thor had dreamt of nothing else. For him, life meant one thing: joining the Silver, the King’s elite force of knights, bedecked in the finest armor and the choicest arms anywhere in the two kingdoms. And one could not enter the Silver without first joining the Legion, the company of squires ranging from fourteen to nineteen years of age. And if one was not the son of a noble, or of a famed warrior, there was no other way to join the Legion.
Conscription Day was the only exception, that rare event every few years when the Legion ran low and the King’s men scoured the land in search of new recruits. Everyone knew that few commoners were chosen—and that even fewer would actually make the Legion.
Thor studied the horizon intently, looking for any sign of motion. The Silver, he knew, would have to take this, the only road into his village, and he wanted to be the first to spot them. His flock of sheep protested all around him, rising up in a chorus of annoying grunts and urging him to bring them back down the mountain, where the grazing was choicer. He tried to block out the noise, and the stench. He had to concentrate.
What had made all of this bearable, all these years of tending flocks, of being his father’s lackey, his older brothers’ lackey, the one cared for least and burdened most, was the idea that one day he would leave this place. One day, when the Silver came, he would surprise all those who had underestimated him and be selected. In one swift motion, he would ascend their carriage and say goodbye to all of this.
Thor’s father, of course, had never considered him seriously as a candidate for the Legion—in fact, he had never considered him as a candidate for anything. Instead, his father devoted his love and attention to Thor’s three older brothers. The oldest was nineteen and the others but a year behind each other, leaving Thor a good three years younger than any of them. Perhaps because they were closer in age, or perhaps because they looked alike and looked nothing like Thor, the three of them stuck together, barely acknowledging Thor’s existence."
Translation - Hebrew "הנער, תורגרין מהממלכה המערבית של המחוז הדרומי של שבט מקלאוד – שכונה תור בקרב אוהביו – הצעיר מבין ארבעה בנים, והבן הכי פחות מועדף על אביו, נותר ער במשך כל הלילה בצפייה ליום הזה. הוא התגלגל והתהפך על משכבו בהמתנה, טרוט-עיניים, מצווה ברצונו על השמש לזרוח. שכן יום כזה מגיע רק פעם אחת מדי מספר שנים, ואם יפספס אותו, הוא ייתקע בכפר הזה, נדון לטפל בעדרו של אביו למשך כל שארית ימיו. וזאת המחשבה הוא לא יכול היה לשאת.
יום הגיוס. היום היחיד שבו סרק צבא המלך את המחוזות ובחר בקפידה מתנדבים ללגיון המלך. במשך כל חייו היה זה חלומו היחיד של תור. עבורו, משמעות החיים הייתה אחת: להצטרף אל יחידת הכסף, יחידת העילית של אבירי המלך, שעטו את מיטב השריונות ונשאו את הנשקים המובחרים ביותר בשתי הממלכות. אך היה זה בלתי-אפשרי להתקבל ליחידת הכסף מבלי להצטרף תחילה ללגיון, אל פלוגת נושאי הכלים הפתוחה לנערים בגילאי ארבע-עשרה עד תשע-עשרה. ואם אינך בנו של אציל או של לוחם ידוע, הרי שזוהי הייתה הדרך היחידה להצטרף ללגיון.
יום הגיוס היה היוצא-מן-הכלל היחיד, אירוע נדיר שהתרחש מדי מספר שנים עם התדלדלות שורותיו של הלגיון, כאשר אנשי המלך (עושי דברו של המלך) סקרו את הארץ בחיפוש אחר מגויסים חדשים. כולם ידעו שאחדים מפשוטי העם נבחרו – ושרק מעטים מהם למעשה יצליחו להתקבל ללגיון.
תור בחן בתשומת-לב את האופק בחיפוש אחר סימן כלשהו לתנועה. הוא ידע שיחידת הכסף תהיה חייבת לקחת את הדרך הזו, הדרך היחידה אל כפרו, והוא רצה להיות הראשון שיבחין בהם. מסביב כבשיו לא הפסיקו למחות, כמו מקהלה של פעיות טורדניות הן דחקו בו להחזירן במורד ההר, להיכן שהמרעה משובח יותר. הוא השתדל להדחיק את הרעש ואת הסירחון. היה עליו להתרכז.
הדבר שהפך את כל זה לנסבל, את כל השנים של טיפול בעדרים, את היותו המשרת של אביו, המשרת של אחיו הגדולים, האחד שהכי פחות דואגים לו אבל שמעמיסים על כתפיו את מירב העול, היה הרעיון שיום אחד הוא יעזוב את המקום הזה. יום אחד, כשיחידת הכסף תבוא, הוא יפתיע את כל אלו שהמעיטו בערכו וייבחר. בתנועה מהירה אחת הוא יעלה על עגלתם וייפרד לשלום מכל זה.
אביו של תור מעולם לא שקל ברצינות את בנו בתור מועמד ללגיון – למעשה, הוא מעולם לא מצא אותו ראוי לדבר. במקום זאת, הקדיש אביו את אהבתו ותשומת ליבו אל שלושת אחיו הבוגרים של תור. הבכור היה בן תשע-עשרה, והאחרים צעירים ממנו בשנה ובשנתיים, כך שלפחות שלוש שנים הפרידו בין תור לאחיו. ייתכן שבגלל שאחיו היו קרובים בגילם, ואולי בגלל שהם דמו אחד לשני במראם אך לא דמו כלל לתור, התקבצו השלושה יחדיו, והתעלמו כמעט כליל מקיומו של תור."
Hebrew to English: Academic Text General field: Art/Literary Detailed field: Art, Arts & Crafts, Painting
Source text - Hebrew נושא עבודה זו הוא אמנות נשים מתחומי המיצב והמופע, העושה שימוש בפרקטיקות של וידוי כאמצעי ביטוי אמנותי. יצירות אלה חושפות חוויה טראומטית והופכת אותה ליצירת אמנות המוצגת במרחב הציבורי בפני קהל. בעוד שקיימת ספרות ענפה על פרקטיקות של וידוי בהקשרן הנוצרי והפסיכואנליטי, הוידוי באמנות טרם נחקר בצורה שיטתית, ועד כה לא הובחן זרם אמנותי העונה להגדרה "אמנות וידוי". מחקר זה בוחן את הוידוי בהקשר האסתטי, קרי את הפיכתו של הוידוי מפרקטיקה אישית ודיסקרטית ליצירה אמנותית המוצגת בפומבי. העבודה בוחנת את הוידוי כסוגה אמנותית בעלת מאפיינים ייחודיים, במטרה להציע ניסוח ראשוני של ז'אנר הוידוי האמנותי כפי שהוא בא לידי ביטוי באמנות נשים עכשווית. הסטת המבט אל ההקשר האמנותי מאפשרת לחשוף מאפיינים אסתטיים ומגדריים-פוליטיים של פרקטיקה הוידוי, אשר נעדרו מהמחקרים מתחום ביקורת הספרות ומתחום ביקורת התרבות והפילוסופיה שעסקו בוידוי.
את המחקר מנחות שתי שאלות עיקריות. ראשית, כיצד מעצבת פרקטיקת הוידוי את אופייה של היצירה האמנותית. הכנסתו של הוידוי אל המרחב האמנותי מערערת על המוסכמות הנוגעת להפרדה הקנונית בין אישי לציבורי במרחב האמנותי ומאתגרת את המוסכמות לגבי מהו נושא "ראוי" ליצירת אמנות, מיתוס האמן, ותפקידו של הצופה. הנושאים המשמשים בסיס ליצירת אמנות הם, לרוב, נושאים אוניברסליים, מופשטים ונשגבים, שכלתניים ומייצגים, שראויים להיכלל בקורפוס האמנותי כמייצגיו של הזיכרון התרבותי. האמן הוא לרוב דמות סטרילית, מרוחקת ומסתורית הנושאת ידע נסתר. ואילו הצופה הוא מתבונן פאסיבי. יצירות הוידוי שלפנינו עוסקות בנושאים נשיים, אישיים דומסטיים, פונקציונליים ופרוזאיים הנתפסים כשוליים במונחי השיח השליט. השימוש בנושאים זניחים אלו כבסיס ליצירת אמנות, קרי החדרתם של תכנים "נמוכים" לתרבות גבוהה, פועל כנגד דחיקתם והשתקתם של תכני זיכרון שההגמוניה מסמנת כאסורים ובלתי ראויים לזיכרון. גם הצגתה של האמנית כדמות יומיומית נגישה, ארצית, לעיתים וולגרית ולעיתים משעממת ושילובו של הצופה כמשתתף פעיל במימושו של הוידוי האמנותי הופך את היצירה האמנותית ליצירה החורגת מגבולות ההגדרה האמנותית המקובלת ומייחסת לה תפקיד מגדרי: גיבוש הסיפור הנשי בהא הידיעה.
השאלה השנייה היא כיצד הכנסתו של הוידוי להקשר האמנותי משפיעה על האפקט התרבותי של מנגנון הוידוי. נהוג לחשוב על וידוי כעל שיח דיסקרטי אשר מציג את דוברו באור שלילי. הוידוי נתפס כפרקטיקה המחלישה את נושאה כיוון שהיא מציגה אותו כדמות חלשה וקורבנית הנזקקת לעזרתו של גורם חיצוני כדי להינקות מחטאיה או להירפא. על פי פוקו, וידוי בכל מובן – דתי, פסיכואנליטי, רפואי או משפטי – הוא טכנולוגיה של יחסי כוח ולפיכך הוא צורה של שליטה בסובייקט. המרחב האמנותי מציב אתגר בפני תפיסה זו של הוידוי כמכשיר לפיקוח ולרגולציה עצמית. הוידוי באמנות מתקיים במרחב פתוח וגלוי, אל מול קהל. בהיותו יצירת אמנות מתוכננת הוא נמסר מתוך מודעות ורפלקסיביות ולפיכך מסמן את נושאו כמי ששולט בדימוי הנחשף. לפיכך אבקש לבדוק את האופן בו הופך הוידוי מפרקטיקה של שליטה לפרקטיקה של התנגדות. טענתי היא כי השימוש במנגנון הוידוי ביצירה האמנותית מכונן את פרקטיקת הוידוי כמעשה מגדרי-חתרני.
בבחינת אופיו ותפקידו הייחודי של הוידוי האמנותי משמשות, כמקרי בוחן, יצירות אמנות של ארבע נשים ממדיומים שונים:
1. המיצב Exquisite Painנ(2003) של האמנית הצרפתיה סופי קאל (Sophie Calle, b.1953)
2. יצירות שונות מתוך התערוכה Every Part of Me's Bleedingי(1997) של האמנית הבריטית טרייסי אמין (Tracey Emin, b.1963), מתחום אמנות המיצב, וידיאו והדפס.
3. המופע Drawing on a Mother's Experienceי(1990) של האמנית הבריטית בובי בייקר
(1950.Bobby Baker, b).
4. המופע Mitchell's Deathי(1978) של האמנית האמריקאית לינדה מונטנו (Linda Montano, b.1942).
אפיון הוידוי באמנות נשים נעשה מפרספקטיבה מגדרית. בחינה כזו מתעניינת במשמעותו של הקשר בין הוידוי והיצירה האמנותית בשדה יחסי הכוח המגדריים ולכן מרחיבה את תחום המשמעות של הוידוי ושל היצירה האמנותית: אפיון הוידוי ביצירות נשים לא רק שמסייע לייחד את הוידוי כסוגה אמנותית, אלא גם מייחס לוידוי תפקיד שלא יוחס לו עד כה. בכל היצירות מצויה אישה החושפת את חייה כיצירת אמנות תוך שהיא מתוודה על תחושותיה ורגשותיה הכמוסים. על אף שכוונותיהן המוצהרות של האמנויות ביצירות אלו היא לעבד חוויה טראומטית אישית, מתלווה אליו אפקט ציבורי פוליטי הנובע מאופיו הפומבי של מדיום האמנות, מזהותה של האמנית כאישה, מתכני היצירות, ומעמדתה של היוצרת. לטענתי, הסטה זו של הוידוי מן המרחב הפרטי אל הציבורי ומן המישור הטריוויאלי למישור התרבות הגבוהה מתמירה את הוידוי ומייחסת לו מאפיינים אותם ניתן להגדיר בעזרת המושג עדות. הפיכתו של הוידוי באמנות נשים למנגנון מסירה פומבי של חוויה נשית טראומטית, מעצבת את פרקטיקת הוידוי כמעשה פוליטי: החשיפה של החוויה הנשית-הטראומטית כיצירת אמנות חתרנית, אינו עונה רק על צורך אישי פרטי, אלא גם תורמת להיווצרות שיח חברתי אלטרנטיבי הנוגע לזהות נשית בכלל ובאמנות בפרט: הוידוי באמנות נשים מבנה זהות נשית חזקה המרחיבה את גבולותיו של הדימוי הנשי בשיח הקיים.
האמניות סופי קאל, טרייסי אמין, בובי בייקר ולינדה מונטנו משתמשות במנגנון הוידוי כמכשיר תרפויטי. תחושות אישיות של טרגדיה וקונפליקט, מניעות אמניות אלו לחפש אופן ייצוג שיאפשר להן לעבד אירועים טראומטיים בעברן מפרספקטיבה של הווה. במסגרת היצירה, הן חושפות לעיני כל את רגעי החולשה בחייהן, את המרחבים האינטמיים ואת התחושות הכמוסות ביותר סביב אמהות, נשיות, שברון לב, דיכאון, בדידות ואובדן. כאשר, באמצעות מנגנון הוידוי, הן הופכות את חוויותיהן הטראומטיות ליצירת אומנות, מתקבל מעין אפקט של “תיקון אמנותי”. השימוש בפרקטיקת הוידוי הוא אמצעי להתקרב לזיכוך ברמת האישית. כיוון שיצירת האמנות היא לרוב תוצר של אקט מתוכנן ונשלט, טענתי במחקר היא כי הוידוי האמנותי, בשונה מהוידוי בתחומים האחרים, יוצר אפשרות של שליטה עצמית ומודעות ולפיכך מעצים את דוברו. היוצרות הופכות את המרחב האישי-פרטי לזר, ל"אחר", בעצם הפיכתו ליצירת אמנות. בעוד שהיותן נבגדות, נעזבות וכואבות מסמן את "אחרותן”, היכולת להתוודות על הכאב, להשתמש בו כחומר גלם ליצירה האמנותית, מחזירה לידיהן את השליטה.
במישור אחר, אמנות הוידוי מעניקה משמעות פוליטית לסבלן של האמניות. כפי שהראיתי במחקר זה, מרבית הכתיבה אודות הוידוי מדגישה דווקא את הפוטנציאל המפצל, המשבש והמעוות של הוידוי ופחות את תפקידו הפוליטי ככלי להבניית זהות. אך וידוי כהצהרה בדבר כאב יכול לבטא יותר מאשר חיפוש אחר מחסה או מקלט. בהיותו מתוכנן היטב ונישא בפומבי, הוידוי האמנותי הופך לצורה של גילוי עצמי הנהנית מערך ציבורי ופוליטי. אין זה ציווי דתי הנעשה מתוך הכרח ופחד, לא מעשה טיפולי המניח את האחריות בצידו של המטפל, כפי שמאמינים פרויד וברוייאר, וגם לא אמצעי מתוחכם של פיקוח ושליטה כפי שרואה אותו פוקו. תפיסות אלה מזהות כולן את המתוודה כפאסיבי ונשלט. בניגוד לכך, הוידוי האמנותי מתגלה כפעולה אסטרטגית ומודעת לעצמה שבאמצעותה המתוודה מכוננת את זהותה במרחב הציבורי. הוידוי האמנותי אינו מסמן את נושאותיו כקורבנות, אלא דווקא כבעלות קול ייחודי, וכדמויות לחיקוי, המאתגרות את מסגרות הביטוי המקובלות המגבילות אותן לדימוי נשי מסוים. וידוי נטול תחושת קורבנות הוא אסטרטגיה המאפשרת ליוצרות לדבר מעמדה של כוח, גם אם הן מתבוננות לאחור על דמותן בעבר שניטל ממנה הקול. כך מבקשות המתוודות להשתחרר מהמלכוד הנגזר מז'אנר הוידוי וליצור לעצמן מרחב עצמאי בו תוכלנה לנסח את חייהן האישיים כחלק ממעשה אסתטי-ביקורתי.
הוידוי באמנות הנשים מערער, הן על תפיסת הוידוי המקובלת והן את גבולותיה של היצירה האמנותית. הוידוי האמנותי פורץ את גבולותיו המרחביים, הצורניים והפונקציונליים של הוידוי: הוא יוצא מתא הוידוי או מהקליניקה אל עבר המרחב האמנותי, מופיע בתצורות שונות (כדימוי אילם, או כמופע דיבור) ובחללים שונים (גלריה, מוזיאון, במת מופעים) אל מול קהל רב ולא מוודה יחיד, כשתכליתו אינה מוסרית כי אם תרפויטית ופוליטית. שורה זו של התקות ושינויי הקשר סודקת את המבנה השמרני של הוידוי המאופיין באינטימיות, באיפוק ובתחושת קורבנות. הוידוי האמנותי בשונה מהוידוי הנוצרי, הפסיכואנליטי או הספרותי הוא רפלקסיבי. היוצרות מודעות לתכונות של מבנה הוידוי ומנצלות אותן למטרותיהן: דרך פרודיה ואירוניה, דרך אסטרטגיות בדיוניות ושימוש בהזרה, הן מאתגרות את ההגדרות המקובלות של הוידוי. הוידוי האמנותי אינו מאופיין במינימליזם או בדיסקרטיות, הוא אינו חד פעמי. להיפך, הוא תצוגה אקסבהיציניסטית, חוזרת ונשנת, מתוכננת היטב, של רגשות, תחושות ופנטזיות, שאינה מסתפקת רק במילים, אלא נעזרת בדימויים ובמחוות כדי לתקשר את החוויה הטראומטית.
התוצאה המתקבלת היא של מודל אחר של יצירה אמנותית ושל אמנית. התכנים המופיעים ביצירות חורגים מהתכנים המקובלים ליצירת אמנות. העיסוק בנושאים אישיים ורגשיים נשיים – הנחשבים בדרך כלל כמחוסרי עניין לציבור – כחומרים ליצירת אמנות המוצגת בפומבי, מרחיב את תחום השיח האמנותי והתרבותי בכלל. השפה המאפיינת את הוידוי האמנותי חותרת תחת השפה המסורתית-פטריארכלית. זוהי שפה מעגלית, רפיטטיבית, הנשענת על הדימוי והפעולה, שפה דיאלוגית של ריבוי. זוהי שפה השואלת ממרחבים נשים מוכרים, אך זרים לאמנות המסורתית: קאל רוקמת טקסטים ביצירתה, בייקר מרכיבה את פאלטת הצבעים שלה ממוצרי מזון ומשקה ומשתמשת בכלי מטבח כמכחולים, אמין חושפת שאריות של פסולת ונוזלי גוף כמיצב אמנותי, ומונטנו דוקרת את פניה במחטי דיקור כחלק מהמעשה האמנותי. גם הצופה זוכה לתפקיד ייחודי. בהיותו מכונן כ"מוודה", המעניק את המשמעות לוידוי הנמסר, הופך הצופה מדמות פאסיבית לאקטיבית.
דמות האמנית המתוודה מתאפיינת בחשדנות, סקפטיות ורפלקסיביות המבחינה אותה מ"האותנטיות" הנאיבית המיוחסת למתוודים. האמניות מציגות זהות של אישה שאינה אחת, אישה רפלקסיבית המצויה בתהליך של חקירה והתבוננות, ואשר מסוגלת לתמרן בזהויותיה. דמות זה מתווה מודל אחר של מתוודה, ומודל אחר של אישה ואמנית. הוידוי של סופי קאל, טרייסי אמין, בובי בייקר ולינדה מונטנו נוגע בדרך בה מעוצבת זהות נשית דרך שפה, אובייקט ונרטיב. אמניות אלו מתנגדת לעיקרון הערטול העומד בבסיס פרקטיקת הוידוי, כדרך להראות כי הזהות הנשית היא כשלעצמה תפקיד ולפיכך לא סופית ומחייבת. לדידן יותר מאשר הוידוי חושף אמת הוא מאפשר להן לשלוט בדימוי הפומבי שלהן. במעשה זה מפנות האמניות את תשומת הלב לכוח הרב המצוי בידי האמנית לעצב את זהותה, לבחור בין זהויות שונות או לגלם זהות אחרת. האמניות הנחשפות במסגרת היצירות שלהן הופכות לגיבורות המשמשות מודל נשי דווקא בשל העובדה שהן אינן פוחדות להיחשף בחולשתן. העובדה שהן, כאמניות, מאפשרות הצצה חושפנית לתחושות הקשות, הכואבות והמביכות, אם כי השגורות בחייהן של נשים, מקנה לגיטימציה להתוודעות לרגשות אלה, ולחשיפתם, גם מצד נשים אחרות. אמניות אלו מציעות מודל נשי שאינו אחד: מודל של אישה החושפת את חולשותיה, הנותנת מרחב לתחושותיה ורגשותיה, ועם זאת שולטת בדימוי שלה ובאופן בו היא נתפסת במרחב הציבורי.
Translation - English The subject of this dissertation is women's art in the fields of installation and performance which makes use of the practices of confession as an artistic expression tool. These works of art expose a traumatic experience and transform it into a work of art that's presented before an audience in the public sphere. While there's an extensive literature about the practices of confession in their Christian and psychoanalytic context, the confession in art haven't been systematically researched yet, and until now an artistic stream that answer the definition "confession art" hasn't been distinguished. This research examines the confession for its aesthetic context, to say, the conversion of the confession from a personal and discreet practice into a public work of art. The research also examine the confession as an art genre with distinct characteristics in order to suggest a preliminary formulation for the artistic confession genre as it finds expression in contemporary women's art. Shifting the focus to the artistic context enable to expose aesthetical and political-genderic characteristics of the practice of confession which are absent from the researches in the fields of literature criticism and culture and philosophy criticism that are dealing with confession.
There are two main questions guiding this research. The first, how does the practice of confession shape the nature of the work of art? The insertion of the confession into the artistic sphere undermining the conventions concerning the canonical separation between personal and public in the artistic sphere and challenging the conventions of what is a "suitable" subject for a work of art, the artist myth, and the role of the observer. The subjects which are used as a foundation for a work of art are mostly universal, abstract and transcendent, rationalistic and representative subjects, which are worthy of being included in the artistic corpus as representatives of the cultural memory. The artist is usually a sterile, distant and mysterious character who carries a hidden knowledge, whereas the observer is a passive spectator. The works of art this research is analyzing are dealing with feminine, personal-domestic, functional and prosaic themes which considered to be marginal in the terms of the dominant discourse. The use of these negligible topics as a foundation for a work of art, to say, the insertion of "low" contents into high culture acts against the suppression and silencing of memory contents which the hegemony marks as forbidden and unworthy for remembrance. In addition, the presentment of the artist as a daily, accessible, earthly and often vulgar and boring figure, and the integration of the observer as an active participant in fulfillment of the artistic confession, both cause the work of art to exceed the limits of the conventional artistic definition and ascribe to it a genderic role: the formation of The Feminine Narration.
The second, how does putting the confession in the artistic context influence the cultural effect of the confession's mechanism? It's common to think about the confession as a discreet discourse which displays the participant in negative light. The confession is considered as a practice that weakening its subject since it presents the subject as weak and victimized figure who needs the help of an external factor in order to be cleaned of his sins and to be healed. According to Foucault, a confession – in any context: religious, psychoanalytic, medical or legal – is a technology of power relations and therefore it's a form of dominion over the subject. The artistic sphere set a challenge for this conception of the confession as a supervision and self-regulation tool. The confession in art exist in an open and exposed space, in front of an audience. Since the confession is actually a planned work of art, it's delivered out of awareness and reflexiveness, hence, it marks its subject as one who has control over the exposed image. That's why I'll check the way in which the confession transforms from a practice of control into a practice of resistance. My argument is that the use of the confession's mechanism in a work of art is in-fact establishing the practice of confession as a genderic-subversive act.
For the examination of the unique nature and role of the artistic confession I used four works of art by different women from different mediums:
1. The installation Exquisite Pain (2003) by the French artist Sophie Calle (b.1953).
2. Varied works of art from the exhibition Every Part of Me's Bleeding (1997) by Tracey Emin (b.1963), from the field of art installation, video and monoprint.
3. The performance Drawing on a Mother's Experience (1990) by the British artist Bobby Baker (b. 1950).
4. The performance Mitchell's Death (1978) by the American artist Linda Montano (b. 1942).
The characterization of the confession in women's art is conducted from a genderic perspective. This way of examination is trying to reveal the meaning of the connection between the confession and the work of art in the field of gender power relations, and so it expands the boundaries of both the meaning of confession and the work of art while not only contributing to define the confession as an artistic genre but also ascribe to the confession a role that has never been ascribe to it before. In all the works of art (mentioned above), there's a woman who expose her life as a work of art while confessing her deepest feelings and emotions. Despite that the declared intentions of the artists in these works are to process the personal traumatic experience, a political-public effect also accompanies the process resulting from the public nature of the art medium, from the identity of the artist as a woman, from the contents of the works of art, and from the attitude of the artists. My argument is that the deflection of the confession from the private sphere into the public sphere, as well as from the trivial level to the high-cultural level, transform the confession and ascribe to it characteristics that can be defined by the term 'testimony'. The conversion of the confession in women's art into a public distribution mechanism of a feminine traumatic experience, shapes the practice of confession as a political act: the exposure of the traumatic-feminine experience as a subversive work of art doesn't serve only a personal-private need, but also contribute to the formation of an alternative social discourse concerning feminine identity in general and particularly in Art – the confession in women's art construct a strong feminine identity which expands the boundaries of the feminine image in the existing discourse.
The artists Sophie Calle, Tracey Emin, Bobby Baker and Linda Montano use the confession's mechanism as a therapeutic tool. Personal sensations of tragedy and conflict drive these artists to search for a way of representation that will allow them to process the traumatic events in their past from the perspective of the present. Through the work of art the artists expose for all to see the moments of weakness in their lives, the intimate sides and the most latent emotions concerning motherhood, femininity, broken-heartedness, depression, loneliness and loss. When they transform, through the confession's mechanism, their traumatic experiences into a work of art some sort of an effect of "artistic correction" is received. The use of the practice of confession is a means to try and get closer to purification in the personal level. Since the work of art is mostly a product of a planned and controlled action, my argument in this research is that the artistic confession, as opposed to the confession in other fields, allows the possibility of self-control and awareness, and therefore improve the confessant. The artists turn the personal-private sphere into a foreign sphere, into "a different sphere", throughout its transformation into a work of art. While the fact that artists are being betrayed, deserted and hurt symbolize their "differentness", the ability to confess about the their suffering and to use it as a raw material for a work of art gives them back the control.
In another level, the art of the confession gives a political meaning to the suffering of the artist. As I showed in this research, most of the writing about the confession in fact emphasizes the dividing, disrupting and distorting potential of the confession, and less its political role as a tool for creating an identity. However, a confession as a declaration of pain can express more than just a search for a shelter or refuge. Since it's well planned and public, the artistic confession transform into a form of self-discovery which benefits from a public and political value. It is not a religious command which is done out of necessity and fear, or a therapeutic session which put the responsibility with the therapist as Sigmund Freud and Josef Breuer believe, nor is it a sophisticated tool for policing and supervision as Michel Foucault claims. As opposed to all these perceptions of the confession which identify the confessant as passive and controlled, the artistic confession appears as a self- aware strategic action that helps the confessant to create her identity in the public sphere. The artistic confession doesn't label its subjects as victims, but as owners of a unique voice and as role models that challenge the conventional frameworks of expression which enslave them to a certain feminine image. A confession without the sense of victimization is a strategy which allows the artists to express themselves from a position of strength, also if they are looking back on their voicelessly former selves. This how the confessants wish to be freed from the catch that lies within the confession genre and to create for themselves an independent sphere where they could live their lives as part of the critical-aesthetic act.
The confession in women's art undermining the conventional perception of the confession and the boundaries of the work of art. The artistic confession breaks through the spherical, configurational and functional boundaries of the confession: it goes out of the confessional or the clinic into the artistic sphere, appears in many forms (as a silent image or a speech performance) and different spaces (gallery, museum, performance stage) in front of a big crowed other than a single confessor, while its purpose isn't moral but therapeutic and political. Those context changes and displacements crack the conservative structure of the confession which is characterized with intimacy, restraint and victimization. In contrast to the Christian, psychoanalytic or the literary confession, the artistic confession is reflexive. The artist are aware of the characteristics of the structure of the confession and so they use them for their own purposes: through parody and irony, through fictional strategies and the use of repetitions, they challenge the conventional definitions of the confession. The artistic confession is not characterized with minimalism or discreetness, nor is it a one off thing. On the contrary, it's a repeatedly, well-planned exhibitionistic show of emotions, senses and fantasies which doesn't settled only with words but is also assisted with images and gestures in order to communicate the traumatic experience.
The result of this is a different model for the work of art as well as for the artist. The contents of those works of art are exceeding the conventional contents for a work of art. The use of personal and feminine-emotional subjects – which usually considered as lacking of public interest – as materials for a public work of art expands the boundaries of the artistic and cultural discourse. The language which characterizes the artistic confession undermined the traditional- patriarchal language. It's in fact a circular repetitive language that leans on the image and the action, a dialogue language of plurality. It's also a language that borrows from other known feminine spheres which are unfamiliar to the traditional art, for example: Calle embroiders texts into her works of art, Baker assembles her plate from food and drinks products while using kitchenware as paintbrushes, Emin exposes residues of waste and body fluids through an artistic installation, and Montano pierce her face with acupuncture needles as part of her art. The observer also gains a unique role. Since the observer is supposed to be the "confessor" who gives the meaning to the confession, he or she transform from a passive character into an active character.
The character of the confessant artist is characterized with suspiciousness, skepticism and reflexiveness which distinguish her from the naive "authenticity" ascribed to confessants. The artists present an identity of a non-particular woman, a reflexive woman who's in a process of research and contemplation and can maneuver between her identities. This character outlines a different model for a confessant as well as a different model for a woman and an artist. The confession of Sophie Calle, Tracey Emin, Bobby Baker and Linda Montano touches the way a feminine identity is being shaped by a language, an object and a narrative. These artists opposed to the principle of nakedness which stands in the center of the practice of confession as a way for showing that the feminine identity is for itself a role, hence, not final or obligating. To their opinions, more than the confession reveals the truth it is allowing them to control their public image. With this tactic the artists deflect the attentions to the great power available for the artist in order to shape her identity, to choose between different identities or to embody a different identity. The artists who are exposed though their works of art turns to heroes and used as a feminine role-model because of the fact they aren't afraid to be exposed in their weakness. The fact that these artists allow a revealing glance to their harsh, painful and embarrassing feelings – although common in women's lives – gives legitimization to get to know those feelings and to expose them, also for women other than themselves. These four artists suggest a non-singular feminine model: a model of a woman who exposes her weaknesses, who give space to her feelings and emotions, and yet controls her self-image and the way it's perceived in the public sphere.
More
Less
Experience
Years of experience: 16. Registered at ProZ.com: Oct 2010.
Full-time freelance English to Hebrew translator, editor and proofreader, fluent in both Hebrew and English, with over 12 years of experienced in the
localization field: subtitling (Netflix, Amazon, WB, Disney), IT, apps
and software - I'm part of the Hebrew team localizing Google products.
My experience in translation combined with many years of Hebrew creative
writing is what distinguishes my professional language skills from
others' and enables me to provide high quality translations/texts for my
clients.
Beyond that, I'm hard working, trustworthy, efficient, thorough and always deliver quality work before deadline. I always conduct a research for technical phraseology to ensure the correct translation is used.
Since language is my passion, I do enjoy my translation work and would do my best to provide you with the best quality translation.
Keywords: Hebrew, marketing, localization, translation, proofreading, editing, academic text, articles, apps, IT. See more.Hebrew, marketing, localization, translation, proofreading, editing, academic text, articles, apps, IT, Subtitles. See less.
Expertise 
Portfolio