This site uses cookies.
Some of these cookies are essential to the operation of the site,
while others help to improve your experience by providing insights into how the site is being used.
For more information, please see the ProZ.com privacy policy.
Freelance translator and/or interpreter, Verified site user
Data security
This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.
Affiliations
This person is not affiliated with any business or Blue Board record at ProZ.com.
Services
Translation, Editing/proofreading, Subtitling
Expertise
Specializes in:
Cinema, Film, TV, Drama
Computers (general)
Computers: Hardware
Computers: Systems, Networks
Computers: Software
Cosmetics, Beauty
Electronics / Elect Eng
Rates
Hebrew to English - Rates: 0.12 - 0.12 USD per word English to Hebrew - Rates: 0.12 - 0.12 USD per word
Portfolio
Sample translations submitted: 5
Hebrew to English: RESTAURANTS General field: Other Detailed field: History
Source text - Hebrew
“Patio” Restaurant, 34 Solidarności Avenue, 25-323 Kielce, tel.: 41 332 63 93,
Restaurant in hotel Tęczowy Młyn, 4 Zakładowa Street, 25-670 Kielce, tel.: 41 335 21 00,
Willa Magnat Restaurant, 3 Zygmunta Wróblewskiego Street, 25-369 Kielce, tel.: 41 361 26 20,
“Neferetiti” Restaurant, 8 Żytnia Street, 25-018 Kielce, tel.: 41 335 80 01,
“Royal” Restaurant, 13 Henryka Sienkiewicza Street, 25-350 Kielce, tel.: 41 344 49 27
“Czardasz-Sady” Restaurant, 17 Pocieszka Street, 25-519 Kielce, tel.: 41 344 11 73
“Asean” Restaurant, Rynek 14, 25-303 Kielce, tel.: 41 368 24 05,
Pizza Hut Kielce, 31 Henryka Sienkiewicza Street, 25-007 Kielce, tel.: 41 368 12 63,
KFC Kielce, 20 Świętokrzyska Street, 25-406 Kielce, tel.: 41 332 16 10,
The Administrator has made all possible efforts to present the content accuratly and up-to-
Translation - English קיילצה – מסעדות
• מסעדת פטיו, “Patio”, רחוב Solidarności Avenue מס' 34, מיקוד 25-323, טל' 41 332 63 93
• מסעדה במלון טשובי מלין, Tęczowy Młyn, רחוב Zakładowa מס' 4, מיקוד 25-670, טל' 41 335 21 00
• מסעדת וילה מגנאט, Willa Magnat, רחוב Zygmunta Wróblewskiego מס' 3, מיקוד 25-369, טל' 41 361 26 20
• מסעדת נפרטיטי, “Neferetiti”, רחוב Żytnia מס' 8, מיקוד 25-018, טל' 41 334 80 01
• מסעדת רויאל, “Royal”, רחוב Henryka Sienkiewicza מס' 13, מיקוד 25- 350, טל' 41 344 49 27
• מסעדת צ'ארדאש סאדי, “Czardasz-Sady”, רחוב Pocieszka מס' 17, מיקוד 25- 519, טל' 41 344 11 73
• מסעדת אסין, “Asean”, רחוב Rynek מס' 14, מיקוד 25-303, טל' 41 368 24 05
• Pizza Hut קיילצה, רחובHenryka Sienkiewicza מס' 31, מיקוד 25- 007, טל' 41 368 12 63
• KFC קיילצה, רחוב Świętokrzyska מס' 20, מיקוד 25- 406, טל' 41 332 16 10
English to Hebrew: Tykocin – 27-29.08.2010 - Dom Festival General field: Other Detailed field: History
Source text - English Dom Festival is to take place in Tykocin from 27th to 29th of August. The inspiration of the event is the story by Bruno Schulz who described the world of small, pre-war shops in his novel "Cinnamon Shops". This world will be restored in the Golden Street in Tykocin.
Before the war, Golden Street was full of life. It was the center of commerce and crafts of the town. There was a number of shops and restaurants. During the festival the street is to regain its pre-war character for one night. The outlook of the street as well as network of shops and workshops will be reconstructed. The motto of the event is 'night trading' since this phenomenon played key role in the story by Bruno Schulz, 'Night of the Great Season'. The writer, who was inspired by the exceptional multi-ethnic culture of the small town, is the patron of the festival.
In 1939, in Tykocin had 3,000 inhabitants. Jews constituted about 50% of the population. Most of them lived near so-called Jewish market in the western part of the district Kaczorowo. Few relics of the multi-cultural past of Tykocin survived. One can admire the synagogue built in 17th century, the Talmud house and the house in which Marek Zamenhof (father of Ludwik Zamenhof, Esperanto creator) used to live.
More information (in Polisj) at the website of theFestival.
Translation - Hebrew טיקוצ'ין- 27-29.08.2010 פסטיבל דום
פסטיבל "דום" מתרחש בטיקוצ'ין מה-27 עד ה-29 באוגוסט. ההשראה לאירוע זה באה מסיפור מאת ברונו סצ'ולז אשר תיאר את העולם כחנויות קטנות, בטרום המלחמה ברומן שלו "Cinnamon Shops". העולם הזה ישוחזר ברחוב גולדן בטיקוצ'ין.
לפני המלחמה, רחוב גולדן היה מלא חיים. זה היה מרכז המסחר והמלאכות בעיר. היה מספר חנויות ומסעדות.
במהלך הפסטיבל הרחוב צריך להשיב את התו שלפני המלחמה ללילה אחד.
התחזית של הרחוב, כמו גם רשת של חנויות ובתי מלאכה ייבנה מחדש. המוטו של האירוע הוא 'night trading' מאז התופעה שיחק תפקיד מפתח בסיפור ע"י ברונו שוורץ, , 'Night of the Great Season". הכותב, שקיבל את ההשראה שלו מהתרבות האתנית החריגה של העיירה הקטנה, הוא הפטרון של הפפסטיבל.
ב-1939, היו בטיקוצ'ין 3,000 תושבים. היהודים היוו כ-50% מכלל האוכלוסייה. רובם התגוררו סמוך לשוק היהודי שנקרא בחלק המערבי של מחוז Kaczorowo. שרידים מעטים מן העבר רב תרבותי של טיקוצ'ין שרדו. אפשר להעריץ את בית הכנסת שנבנה במאה ה-17, בית התלמוד ואת הבית שבו מארק זמנהוף( אביו של לודוויג זמנהוף, יוצר האספרנטו) נהג לחיות.
מידע נוסף( בפולנית) ניתן להשיג באתר הפסטיבל.
English to Hebrew: Tykocin – Ważna rocznica dla Tykocina General field: Other Detailed field: History
Source text - English In the Łopuchowo forest, near Tykocin, the 68th anniversary of murdering over two thousand Jews from Tykocin was celebrated. The Jews were transported by lorries in the morning of 25 August 1941.
The ceremony was organised by the mayor of Tykocin and the local branch of the Podlasie Museum. “Gazeta Wyborcza” was sorry to observe the absence of the representatives of the Voivodship Marshall and the representatives of the Podlasie Voivode.
According to: Gazeta Wyborcza[[urle:Kurier ,Poranny|http://miasta.gazeta.pl/bialystok/1,35235,6964398,Ginaca_pamiec_o_zagladzie_Tiktin.html]]
Translation - Hebrew ביער , לידי טיקוצ'ין, יום השנה ה-68 לרצח למעלה מאלפיים מיהודי טיקוצ'ין נחגג. היהודים הובלו על יד משאיות בבוקר ה-25 באוגוסט 1941.
הטקס אורגן על ידי ראש העיר של טיקוצ'ין ועל ידי הסניף המקומי של מוזיאון Podlasie . "גזטה ויבואצ'ה" הצטער לראות את היעדרם של נציגי מרשל המחוזית ונציגי Podlasie Voivode .
לפי: גזטה ויבורצה
[[urle:Kurier ,Poranny|http://miasta.gazeta.pl/bialystok/1,35235,6964398,Ginaca_pamiec_o_zagladzie_Tiktin.html]]
English to Hebrew: Kielce – Hotels Detailed field: Tourism & Travel
• מלון Kongresowy, ברחוב Solidarności Avenue מס' 34, מיקוד 25-323, טל' 41 332 63 93
• מלון Qubus, רחוב Składowaמס' 2, מיקוד 25-505, טל' 41 243 81 00
• מלון “Citi-Hotel”, רחוב Ignacego Paderewskiego מס' 4, מיקוד 25-017, טל' 41 343 51 51
• מלון “Arkadia”, רחוב Urzędnicza מס' 13, מיקוד 25-729, טל' 41 345 51 50
• מלון “Tęczowy Młyn” , רחוב Zakładowa מס' 4, מיקוד 25-670, טל' 41 335 21 00
• מלון “Bristol”, רחוב Henryka Sienkiewicza מס' 21, מיקוד 25-007, טל' 41 368 24 60
• מלון “Maraton”, רחוב Boczna מס' 15, מיקוד 25-093, טל' 41 362 91 16
• מלון “Elita”, רחוב Równa מס' 4, מיקוד 25-016, טל' 41 344 22 30
• מלון “Leśny Dwór”, רחוב Wojciecha Szczepaniaka מס' 40, מיקוד 25-118, טל' 41 362 10 88
• מלון “Stadion”, רחוב Księdza Piotra Ściegiennego מס' 8, מיקוד 25-033, טל' 41 368 77 15
English to Hebrew: Kielce – History
Source text - English Up to the 1930s Jews were not permitted to settle in Kielce, as a result of the city being within the jurisdiction of the bishops of Kraków, who in 1535 had been granted the de non tolerandis judaeis privilege by King Zygmunt I. In the 16th and 17th centuries, this ban was frequently broken, hence in 1761, on the strength of the bishops’ decree, all Jews living in Kielce were ordered to leave the city. However, many kehillas were still developing and growing in the surrounding towns, like Chęciny, Pińczów, and Chmielnik[1.1].
Having received the permission from the Municipal Office, due to the intervention of Jewish merchants from Chęciny, Jews began to resettle in Kielce from 1833. Although Kielce’s inhabitants, in fear of economic competition, succeeded in suspending this decision, a large number of Jews lived in the city illegally, and another group was formally registered in the Pakosz municipality. In 1843 Kielce’s inhabitants forced the Council of Administration to decide on banning the Jews from the city starting from 1 July 1844. However, already in 1858–1862 Jews returned to Kielce. At that time the city welcomed dismissed Russian servicemen of Jewish origin and their families, as the ban did not apply to them. In 1852 there lived around 100 Jews in Kielce; they belonged to the Chęciny municipality and constituted a small percentage of the city’s population[1.2]. It was only after Aleksander Wielopolski introduced his reforms that the tsarist authorities issued a decree in 1862, which allowed the Jews to settle freely in Kielce. As soon as 6 years later – in 1868 – an independent kehilla and the first Jewish cemetery were established. The first rabbi in Kielce was Tuwia Gutman HaCohen. His successor was Mosze Nachum Jeruzalimski, an expert on rabbinic literature[1.3]. There was also an active community of Hassidic Jews in the city.
Towards the end of the 19th century, at the beginning of the 20th century, and during the interwar period the kehilla of Kielce rapidly developed demographically as well as economically. By the year 1873 Kielce was inhabited by 974 Jews, and by 1909 as many as 11,206. Depending on the financial status, Jews lived in the city centre and in the poorer suburbs – Szydłówek, Psiarnia, Piaski and Barwinek. Before World War I, Kielce had a big synagogue erected in 1902, 9 houses of prayer, over 30 cheders attended by more than 900 boys, and several private secular, elementary, and secondary schools for boys and girls. Jewish merchants had a significant number of industrial plants, among which there was the vast limestone processing plant “Wietrznia”, quarries, tanneries, woodworking plant, plus nearly half of the city’s shops, bakeries, and furniture shops. The Jews also ran many smaller industrial plants manufacturing footwear, metal goods, also candles and soap. The richest Kielce inhabitants of the Jewish origin at that time included the Rozenholc, Goldfarb, Lifszyc, Chelmner, Gołębiowski, Machtynger, Ajzenberg, Bugajer, Orbajtel, Kaminer, Waksberg, and Tenenbaum families, as well as Josef Orbajel, Lemel Kahan, Herszel and Eliezera Rajzman, and also Joel and Icchok Klajnman[1.4].
On 11 November 1918 the Jews in Kielce held a rally to manifest their demand for all Polish Jews to be secured political and cultural autonomy. In response, Polish activists of the right-wing party destroyed many Jewish-owned shops and houses.
During the interwar years, several banks in Kielce belonged to Jews (among them Spółdzielczy Bank Handlowy [cooperative commercial bank] run by Aaron Jozef Moszkowicz and Jakob Fridman, Bank Dyskontowy [discout bank] run by Chaim Wajnryb and Herszl Sercarz, Bank Kredytowy [credit bank] run by Melecah Engelrad, Mejer Zloto, and Mosze Cohen, and Bank Pożyczkowy [loan bank] run by Mordechaj Fiszel and Judel Kaminer)[1.5]. Many factories, industrial plants, and shops were also the property of Jews (e.g. textile, leather, clothing, and grocery shops, haberdasheries and shops selling imported foodstuffs and spices). Jews craftsmen enjoyed a strong position in the local market, especially tailors, hat-makers, tinsmiths, shoemakers, carpenters, painters, and glaziers, and of course clockmakers and jewellers. Many Jewish bakeries and butcheries were open not only to Jews but also to Catholics. Apart from the Polish press, Kielce also published the “Kielcer Zeitung” in Yiddish and had Jewish printing shops. A significant number of Jews went into the freelance occupations of doctors, dentists, and lawyers[1.6].
Translation - Hebrew קיילצ'ה- היסטוריה
עד 1930 של המאה ה-20 לא היו מורשים יהודים להתיישב בקיילצ'ה, כתוצאה מהשתייכות לשיפוט של הבישוף של קראקוו, אשר ב- 1535 היה מובן מאליו כ- the de non tolerandis judaeis( רשות לא לסבול יהודים) וזכות זאת ניתנה ע"י המלך זיגמונד. במאה ה-16 ובמאה ה-17 חרם זה היה נשבר לעיתים קרובות, ולכן ב- 1761, על סמך צו של הבישופים, כל היהודים שחיו בקיילצ'ה הורו לעזוב את העיר. עם זאת, הרבה קהילות עדיין התפתחו וצמחו בעיירות שמסביב כמו, צ'סיני, פינקזוו, וצ'מיאלניק.
לאחר שקיבל את האישור ממשרד העירונות, עקב התערבות של סוחרים יהודים מצ'ניסני, יהודים החלו להתיישב בקיילצ'ה מ-1833. למרות זאת תושבים של קיילצ'ה, מפחד של תחרות כלכלית, הצליחו להשעות את החלטה זו,כמות רבה של יהודים חיו בעיר באופן בלתי חוקי, וקבצה נוספת נרשמה באופן רשמי בעירייה פאקוסז. ב-1843 תושבי קיילצ'ה אילצו את מועצת המינהל להחליט על איסור היהודים אל העיר החל מ -1 ביולי 1844. עם זאת, כבר ב 1858-1862 יהודים חזרו אל קיילצ'ה. באותו הזמן העיר קיבלה חיילים רוסיים פטורים ממוצא יהודי ואת משפחותיהם, אשר האיסור לא חל עליהם.
ב 1852 חיו בסביבות כ-100 יהודים בקיילצ'ה., הם השתייכו לעירייה צ'סיני והיוו אחוז קטן של אוכלוסיית העיר.
זה היה רק אחרי שאכלסנדר ווילופוסקי הציג את הרפורמות שלו,שהרשויות הצאריות פרסמו צו ב 1862, אשר אפשר ליהודים להתיישב בחופשיות בקיילצה.
שש שנים מאוחר יותר ב- 1868 קהילה עצמאית הקימה את בית הקברות היהודי הראשון. הרבי הראשון בקיילצה היה טוויא גוטמן הכוהן. מחליפו היה משה נחום גרוזאלימסקי, מומחה בספרות חז"ל. בנוסף הייתה קהילה פעילה של יהודים חסידים בתוך העיר.
לקראתסוף המאה ה-19, בתחילת המאה ה-20, בתתקופה שבין שתי מלחמות, קיילצה התפתחה במהירות, מבחינה דמוגרפית כמו גם כלכלית. עד שנת 1873 קיילצה הייתה מיושבת על ידי 974 יהודים, ועד שנת 1909 היו כ 11,206.
בהתאם למצה הכלכלי, יהודים חיו בשכונות העניות במרכז העיר- Szydłówek, Psiarnia, Piaski, ו- Barwinek. לפני מלחמת העולם הראשונה, היה לקיילצה בית הכנסת גדול אשר נבנה בשנת 1902, הוא כלל 9 בתי תפילה, יותר מ-30 cheders השתתפו יותר מ-900 בנים, כמה בתי ספר פרטיים חילוניים, יסודיים ותיכון לבנים ובנות.
לסוחרים היהודים היה מספר לא מבוטל של מפעלי תעשייה, ביניהם היה המפעל העצום גיר “Wietrznia”, מחצבות, מפעלים לעיבוד עורות, מפעל נגרות, ועוד כמחצית החנויות של העיר,מאפיות, וחנויות ריהוט. היהודים בנוסף ניהלו הרבה מפעלי תעשייה קטנים של הנעלה, מוצרי מתכת, בנוסף נרות וסבון.
התושבים העשירים של קיילצה באותה תקופה כללו אתרוזנהולק, גולדפארב, ליפסזיק, שלמנר, גולביווסקי, משטינגר, אג'זנברג, בוגז'אר, אורבאג'ל, קאמינר, ווקסברג, ו משפחות טנבאום, כמו גם יוסף אורבג'ל, לאמל כהן, הרצל ואליזרה ראזמאן, ובנוסף ג'ואל ויקוהוק קלאז'נמאן.
ב 11 בנובמבר 1918 היהודים בקיילצה קיימו עצרת במטרה לדרוש עבור כל יהודי פולין את האפשרות להיות מאובטחים מבחינה אנטומית פוליטית וחברתית. בתגובה, פעילים פולנים מהמפלגה הימנית השמידו הרבה חנויות ובנים בבעלות של יהודים.
במהלך השנים של המלחמה, מספר בנקים בקיילצה השתייכו ליהודים( ביניהם בנק " Spółdzielczy" (בנק קואופרטיבי מסחרי) שנוהל על ידי ארון יוסף מוסקוביץ וג'יקוב פרידמן, בנק Kredytowy (בנק אשראי) שנוהל ע"י מלקה אנגלרד, מג'ר זלוטו, ומשה כהן, ובנק " Pożyczkowy" (בנק הלוואה) שנוהל ע"י מרדכי פיזל, וגודל קאמינאר).
מפעלים רבים, מפעלי תעשייה, וחנויות היו גם כן רכושם של יהודים( למשל טקסטיל, עור, ביגוד, ומוצרי מזון, , haberdasheries, וחנויות שמוכרות מוצרי מזון מיובאים ותבלינים.
בעלי מלאכה יהודים נהנו מעמדה חזקה בשוק המקומי, במיוחד במיוחד חייטים, מקבלי כובע, נפחים, סנדלרים, נגרים, ציירים, זגגים, וכמובן מכיני שעונים וצורפים. מאפיות יהודיות רבות היו פתוחות לא רק ליהודים אלא גם לקתולים. מלבד בעיתונות הפולנית, קיילצה פרסמה גם את “Kielcer Zeitung” ביידיש והיו בתי דפוס בבעלות יהודית.
מספר לא מבוטל של יהודים נכנסו אל העיסוקים העצמאיים של רופאים, רופאי שיניים, ועורכי דין.
More
Less
Experience
Years of experience: 14. Registered at ProZ.com: Feb 2012.
An Electrical Engineering student with great knowledge in software and hardware, interested in combining studies and translation. motivated, reliable and talented translator with a proven ability to translate written documents from Hebrew to English and vice versa. An autodidact, who can learn quickly and absorb new ideas. Capable of communicating clearly & effectively with people from all social & professional backgrounds. Prepared for any king of new challenge.
Portfolio